בדיקת שמיעה
כל אחד מן החושים שלנו פועל כיחידה סנסורית נפרדת, הממלאת תפקיד בהבנת העולם ומסייעת בביצוע פעולות על הצד הטוב ביותר, וכל חוש הוא גם נדבך משמעותי עליו נשענים החושים האחרים.
כך למשל, כאשר שמיעתנו תקינה, נדע להשלים במוחנו את העתיד להתרחש כאשר אנו מזהים את קולה של מכונית מתקרבת במהירות, לתכנן את ההתנהלות שלנו בהתאם לצפייה ולהגיב כנדרש.
התניות אלו, שמקורן בקשר בין החושים, ומייצרות בנו ערנות לסביבה. על כן, כאשר חלה ירידה בשמיעה, אנו חשופים יותר לסכנות ולתאונות, שמקורן בחוסר תיאום חושי. בדיקת שמיעה תקבע את מידת הירידה בשמיעה, ובהתאם לתוצאות יותאם הפתרון השמיעתי.
פענוח של הקול והצליל
על האוזן שלנו מוטלות שלוש משימות, החוברות יחדיו לכדי פעולת השמיעה. בשלב הראשון, על האוזן לקלוט את גלי הקול, בשלב הבא עליה לתרגם את גלי הקול לכדי אותות חשמליים, ולבסוף: להעביר את אותם אותות אל המוח לפענוח.
לשם ביצוע מטלות אלו, מורכבת האוזן שלנו ממספר איברים, החל מן האפרכסת החיצונית, הקולטת את גלי הקול ומרכזת אותם אל תעלת השמע, דרך עור התוף ועצמות השמע הרגישים לרעידות של אותם גלים, וכלה באיבר השמיעה, ה"שבלול" המבצע מעין המרה של גלי הקול לכדי אותות חשמליים המועברים בסופו של דבר אל המוח.
כאשר ישנה ירידה בשמיעה, הן בגין פגיעה או תאונה והן אם בגין מחלה או גיל מתקדם, נפגמת איכות חייו של לקוי השמיעה, הן אישית והן חברתית.
תדרים ודציבלים
קיימים הבדלים בין בדיקת שמיעה לילדים ובדיקה הנערכת למבוגרים, לא במהות אלא באופן הפעולה. הסיבה לכך נעוצה בצורך בשיתוף פעולה מצד הנבדק, הנדרש להגיב לצלילים על ידי הרמת יד או לחיצה על כפתור, כאשר מטבע הדברים סבלנותם של ילדים היא קצרה, וכמובן, אין ביכולתם לתפוס ולהבין את חשיבותה של הבדיקה או את הצורך בה.
לילדים ולמבוגרים יש סף שמיעה שונה , אשר נבחן על ידי בדיקה אודיומטרית, המתבצעת בחדר אטום לרעש. בעוד הילדים מלווים על ידי מבוגר ונבדקים על ידי שני קלינאי תקשורת, האחד שוהה בתוך החדר ומפעיל אותם תוך תקשורת משחקית והשני צופה מחוץ לחדר, הרי שבדיקת שמיעה עבור מבוגרים מצריכה שיתוף פעולה פשוט בלבד.
הבדיקה מורכבת בדרך כלל משני חלקים עיקריים: הראשון שבהם בוחן האם בכלל יש בעיית שמיעה, והאחר נועד לבדוק את מקורה של הבעיה – אם קיימת.
על מנת לקבוע האם ישנה הפרעת שמיעה כלשהי, מרכיב הנבדק אוזניות, והוא מתבקש לדווח לקלינאי התקשורת מתי הוא שומע צליל, כל צליל שהוא, בכל עוצמה שהיא. במהלך הבדיקה יושמעו לנבדק סדרות של צלילים בתדרים שונים ובווליום שונה, וכל אוזן תיבדק בנפרד.
כל שלבי הבדיקה על סעיפיה השונים, החל מעוצמת השמיעה בדציבלים וכלה בתדירויות הקול, נרשמים על גבי אודיוגרמה. בתרשים זה, מיוצגות תוצאות בדיקת שמיעה באופן גראפי, ועל סמך ניתוח של התרשים יכול הרופא לזהות האם חלה ירידה בשמיעה.
במידה ומתברר כי אכן, קיימת בעיית שמיעה, יש לבדוק האם היא נוצרה כתוצאה מפגיעה באוזן החיצונית או התיכונה, או שמא מדובר בפגיעה בהולכה העצבית.
מופיע ב: תוכן שימושי