כימיה אורגנית
תאמינו או לא, אבל גם למדענים יש חוש הומור, ואת העדות לכך אנו יכולים למצוא בשמות שהם מעניקים לחומרים ומולקולות שהם מוצאים. בתחום של כימיה אורגנית אנו יכולים למצוא את השמות המשעשעים ביותר, המשלבים בין המדע לשאר תחומי החיים.
אנו מצפים ממדענים לרצינות, שהרי בידיהם עתיד האנושות. אך מסתבר שגם הצחוק הוא מרכיב חשוב לא פחות מאותו עתיד, אולי כדי שתהיה לאנושות סיבה טובה להתקיים עבורה. במיוחד בענף של כימיה אורגנית העוסק במבנה של תרכובות אורגניות, במאפיינים ובתגובות של תרכובות וחומרים אורגניים, הוענקו כמה שמות בעלי מעוף רב.
סיבה ותוצאה
לא צריכים סיבה בשביל לצחוק, עם זאת,חומצה קומית היא החומצה המצחיקה ביותר בעולמה של כימיה אורגנית. כשהיא לא מספרת בדיחות, היא מקבלת את שמה מהצמח ממנו היא מופקת, Commiphora, בשמו הלטיני, או בעברית תקנית- מור.
גם למולקולות ואגינטין ו-ואגינול אין קשר לאיבר המין הנשי, והן זכו לשמן בשל היותן מופקות מצמח שנקרא Vaginatum.
רגשות מדעיים
חומצה טראומטית (Traumatic acid) היא הורמון צמחי שעוזר לתאים פגועים, ועל כן זכה לשמו המבטיח. ואם כבר בהבטחות עסקינן, אל תשתו
חומצה ארוטית בתקווה שכך תעוררו את התשוקה. למעשה, מדובר בבדיחה ישנה בתחום של כימיה אורגנית, כאשר השם האמיתי של החומר הוא חומצה אורוטית, אך כל ספר שיצא אי פעם בנושא הצליח לאיית אותו לא נכון. בשורה התחתונה, מדובר בסך הכל בויטמין B13. ואם אנחנו בענייני לשון המעטה, וודאי תשמחו לגלות את הפסיכוז: לא, לא נמצא המרכיב הכימי שמסתובב במוחם של רוצחים סדרתיים. מדובר בסוכר חף מפשע.
מדע בדיוני או סתם מדע?
היישר מהמדור השביעי בגיהנום מגיעה אלינו חומצה דיאבולית. החומצות הדיאבוליות הן בין החומצות הפחות מזיקות בעולם הכימיה האורגנית. חומצות אלו נקראו כך על שם המילה היוונית Diabolo, שמשמעותה: לבלבל או להוליך שולל. הסיבה לכך שחומצות אלו זכו בשם המפוקפק נעוצה בקושי שהתעורר למצוא אותן בשיטות מדעיות מקובלות.
פרופ' קליין, אחד המדענים האחראים למציאתן, גם טען שיש למבנה המולקולה "קרניים של שטן". וממדור אחר לגמרי מגיעה אלינו חומצה מלאכית (angelic acid): החומצה הזו לא נלחמת עם החומצה הדיאבולית על נשמותינו הטהורות. למען האמת, אין ביניהן קשר. החומצה המלאכית מופקת כחומר הגנה בידי חיפושיות שבדיות. טוב, אז אולי הן קצת מלאכיות. גם עולם הספרות אינו מקופח בעולמה של הכימיה האורגנית, ולראיה: החומר דראקולין. על אף שמו המפחיד, מדובר בחומר נוגד קרישה המצוי ברוק של עטלפי ערפד.
דמיון ברשות המדע
לעתים נדמה, שמדענים ספונים במעבדותיהם ולא באמת רואים עולם. אחרת, כיצד ניתן להסביר את שמה של המולקולה פנגווינון? מולקולה זו, לפחות כך חשבו הממציאים שלה, דומה במבנה שלה לפינגווין. אכן, שם עם מעוף, גם אם הציפור עצמה אינה מסוגלת לכך. גם המולקולה הפחמנית הקרויה פגודהיין (עשויה מאטומי פחמן ומימין בלבד) הזכירה לממציאיה פגודה סינית.
הקשר בין שם לקשר מולקולארי
לפעמים, באמת אין קשר. קחו לדוגמה את אונונוניום (Unununium): יסוד שהתגלה די מזמן, ורק לאחרונה שונה שמו למשהו יותר רגיל. כנראה כי אף אחד לא הצליח לבטא את שמו כמו שצריך. או את מגפון (Megaphone): אף אחד לא יודע למה מולקולה זו נקראה בשם כל כך בומבסטי. המולקולה, שהתגלתה ב-1978, היא רגילה לחלוטין ומשמשת לקשרי כימיה אורגנית.
מופיע ב: תוכן שימושי